רש"י על דברי הימים א ט״ו:כ״ב

22 וּכְנַנְיָהוּ שַׂר הַלְוִיִּם בְּמַשָּׂא. בַּמֶּה הָיָה שַׂר? בְּמַשָּׂא. בְּנָשְׂאוּת הַשִּׁיר:

23 יָסֹר בַּמַּשָּׂא. מְיַסֵּר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם עַל הַמַּשָּׂא בְּנִגּוּן נְעִימוֹת שִׁיר, אִם לְהָרִים קוֹל אִם לְהַשְׁפִּיל:

24 כִּי מֵבִין הוּא. בְּמַשָּׂא, בִּנְשִׂיאוּת הַנִּגּוּן. וְלָשׁוֹן מֵבִין נוֹפֵל עַל לִמּוּד הַשִּׁיר, וְדֻגְמָא: ״וַיְהִי מִסְפָּרָם עִם אֲחֵיהֶם מְלֻמְּדֵי שִׁיר לַה׳ כָּל הַמֵּבִין וְגוֹמֵר״ דברי הימים א כה:ז, וְכָתוּב ״וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת וְגוֹ׳ מֵבִין עִם תַּלְמִיד״ דברי הימים א כה:ח: